<h1>קונטרס הראיות לריא"ז — ב"מ ראיה ד'</h1>
<h2>דף ט:</h2>
[ב"מ מ"ז ע"ב] אלא אמ' ר' יוחנן מאי אסימו' פולסא. ומעו' הנתנו' לסימ' בבית המרחץ גריעי מפולסא, דפולסא הוא מטבע שאי' לו צורה וקרוב להיות מטבע ודמי לכס' דקר', ומ"ה מחללי' בו מ"ש לר' דוסא, אבל מעו' הנתנות בבית המרחץ גריעי טובא שהן פסולות ורעות ולא דמו למטבע כלל, ואע"ג דאמ' ר' ישמעאל לרבות כל דבר הנצרר, ה"מ מידי דדמי לכס' וקרי' ביה וצרת הכסף בידך, אבל הני דלא דמו לכסף כלל.
[ב"מ מ"ז ע"ב] דתניא וצרת הכסף בידך לרבות כל דבר הנצרר ביד ד' ר' ישמעאל, ר"ע אומ' לרבות כל דבר שיש בו צורה. נ"ל דל"ג בדב' ר"ע לרבות, ובהא פליגי דר' ישמעאל וצרת הכסף לרבות כל דבר הנצרר ביד ואפי' כסף שאי' בו' צורה, ור"ע סבר דב' שיש בו צורה דוק', א"נ גרס' לרבות, ומשום דקרא קאמ' כסף אמ' וצרת לרבות כל דבר שיש בו צורה, ואפי' מעות של נחשת דכסף לאו דוקא, ומיהו לא תרבי כל דבר שיש נצרר ביד ואפי' שאי' לו צורה, דלא אתא וצרת לרבויי אלא דבר שיש לו צורה ואע"פ שאי' כסף כגון מעות של נחשת.
<h2>דף יג:</h2>
[ב"מ מ"ז ע"ב] אמ' ר' יוחנן דבר תורה מעות קונות. פי' דבר תורה שהכסף קונה בכל מקום דהא קדושי אשה, וקני' קרקע, וקני' עבדי' הכל כסף הוא, ואע"ג (דעביד') [דעבדים] איפשר לקנותם במשיכה נקני' נמי בכסף, והם ה"נ המטלטלי', ומיהו אע"ג דרוב הקנייני' בכסף הם, משיכה נמי קונה, ומשיכה לא צריכה קרא דסברא הוא דכיון דמושך החפץ מביאו לרשותו, וכדאמרי' בפ"ק דקדושין בהלכת עבד כנעני [כ"ב ע"ב] עבדי' אע"ג דנקני' בכסף כקרקעו' נקני' נמי במשיכה כמטלטלי', דכל מידי דאפשר במשיכה נקנה נמי במשיכה, וכך היה סובר ר' יוחנן במטלטלי', ויש ספרים שכתו' בהם אם גופו קונה ממונו לא כ"ש ומתפ' על עברי דהוא נקנה בכסף ור"ל סו' אע"פ שהכסף קונה בכל מקום, מ"מ גבי מטלטלי' תלה רחמנא משיכה לומ' משיכה קונה בהן ולא כסף.
[ב"מ מ"ח ע"א] מתנית' מה היא דתנן נתנה לבלן וכו'. פי' ואע"ג דאמרי' קרא ומתני' מסייעי' לר"ל י"ל דלא קשי מינייהו לר' יוחנן דקרא מצי לתרוצי דאדכירי קרא מרבוייא כדאמרי', ומתני' נמי הא אמרי' לקמ' דבדקא לוי במתני' נתנה לסיטון, ור' יוחנן ורב נחמ' דס"ל לקמ' כר' יוחנן ס"ל כי ההוא תנא, דהא רב נחמ' מסתייע לקמ' מההיא מתני', והם ה"נ פליגא תנא בנתנה לספר, ור"ל אידחיק לאוקומ' לחד מינייהו בספר גוי, אבל ר' יוחנן מוקי להו לתרווייהו בספר ישראל פליגי בה תנא, ואיהו דאמ' כמאן דלא בעי משיכה, א"נ י"ל דבין האי תנא דבעי משיכה, ובין האי תנא דלא בעי משיכה תרוויהו ס"ל מעות קונות כר' יוחנן, ומ"ד מעל אע"פ שלא משך שפיר משום דקנייה ספר וקיימא ברשותי' אע"פ שלא משך ממנו התספורת, ומ"ד לא מעל עד שימשוך סב' אע"ג דמדאוריית' ראוי לקנות הספר בלא משיכה, כיון דתקי' רבנן משיכה לא קנייה ספ' לההיא פרוטה (דלא) [דליכא] משיכה, והנותנה לו יכול להוציאה ממנו [מן] הדין, וכיון דיכול להוציאה ממנו כדין אם היא של הקדש לא מעל זה הנותנה לו, ואין כאן עקירת דבר תורה דבכל מקום קי"ל [יבמות פ"ט ע"ב] הפקר ב"ד הפקר ורבנ' לא אוקומה ברשותיה דספר עד שימשוך, ואם קדש בו את האשה אינה מקודשת, וכן בחמץ בשעה ו' דאע"ג דמדאוריית' משרא שרי, כיון דאסרוהו רבנן ושויוה כעפרא בעלמא לית ביה שו"פ, ואם קדש בו את האשה אי' מקודשת, כדכתי' בפ"ק דפסחי' [ז' ע"א] שהאסור נמשך לעולם אחר הממון, ובכה"ג אמרי' בפ' האשה רבה [יבמות פ"ב ע"ב].
